פסק-דין בתיק ד"מ 25090-10-12

הרקע העובדתי

2.         להלן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת, כפי שהן עולות מהמוסכמות ומחומר הראיות שבתיק:

א.        התובע הועסק בנתבעת מיום 1.1.09 ועד ליום 5.9.11.

ב.         ביום 24.5.11 אירעה לתובע תאונה בעבודה, והוא שהה בתקופת אי כושר למשך שלושה חודשים (תעודה רפואית לנפגע בעבודה - נספח א' לכתב התביעה).

ג.         התובע עבד בעבודות צבע, בשכר יומי. התעריף האחרון עמד על סך 280 ש"ח.

ד.         ביום 8/9/11 חתם התובע על מכתב התפטרות לפיו הוא מודיע על רצונו לסיים את עבודתו בנתבעת ומוסר הודעה מראש (נספח ב' לכתב התביעה).

ה.        על פי תלוש השכר לחודש 9/11, נותרה לתובע יתרת חופשה של 25 ימים.

ו.         עיון בתלושי השכר מעלה, כי בתקופת עבודתו בנתבעת לא שולמו לתובע דמי הבראה.

ז.         אין חולק כי הנתבעת שיחררה לזכות התובע את הכספים שנצברו בקופת מנורה מבטחים, הן ברכיב תגמולים והן ברכיב פיצויים. מוסכם, כי ברכיב הפיצויים שוחרר לזכות התובע סכום של 8,793 ש"ח (נספח ד' לכתב התביעה).

ח.        במסגרת עריכת גמר חשבון, שילמה הנתבעת לתובע סך 7,500 ש"ח בהמחאה לפקודתו לפירעון ביום 10.11.11 (נספח ג' לכתב ההגנה).

3.         הצדדים זומנו לישיבת גישור, ומשזו לא צלחה, התקיים בפני דיון ביום 5/2/13. לאחר שנשמעו עמדות הצדדים והתבררה התשתית העובדתית המוסכמת, הוצעה לצדדים הצעה לסיום המחלוקת בפשרה. משלא השכילו הצדדים ליישב את המחלוקות ביניהם בפשרה, נשמעו עדויות התובע ומנהל הנתבעת, מר נעים ג'רוס ("מר ג'רוס"). הצדדים סיכמו טיעוניהם בעל פה.

4.         להשלמת התמונה אוסיף:

במהלך הדיון התבררה טענת הנתבעת בדבר סכום ששולם לתובע כנגד ויתור וסילוק על כל תביעות התובע כנגד הנתבעת (ראו סעיף 2 ח' לעיל). 

אעיר בהקשר זה, כי תמוהה בעיני העובדה שעניין זה לא בא זכרו בכתב התביעה. בכל מקרה, בבואו של בית הדין להכריע בגורל התביעה, יש ליתן את הדעת לסכום ששולם לתובע בגמר חשבון.

טיעוני הצדדים

5.         לטענת התובע, לאחר שנפגע בתאונת עבודה ונמצא בתקופת אי כושר, התכוון לחזור לעבודתו בנתבעת, אולם המנהל מר ג'רוס, לא היה מעוניין בהמשך העסקתו. לפי הטענה, התובע התבקש לחתום על מכתב התפטרות, והובטח לו שישולמו לו פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות. התובע הוסיף וטען, כי לאחר שחתם על מכתב התפטרות, הופתע לגלות שהנתבעת לא עמדה בהתחייבותה, לא שולמו לו מלוא זכויותיו ולא נמסר לו מכתב פיטורים.

6.         הנתבעת טוענת מנגד, כי התובע הודיע על הפסקת עבודתו מיוזמתו, כעולה במפורש ממכתב ההתפטרות, והנתבעת כלל לא חפצה בסיום העסקתו. נטען עוד, כי נערך לתובע גמר חשבון ושולמו לו כל זכויותיו הסוציאליות על פי דין. לטענת הנתבעת, התובע לא תבע פיצויי פיטורים, ויש בכך להעיד שלא פוטר מעבודתו. בנוסף, הגשת התביעה כשנה לאחר סיום העסקתו, יש בה כדי להעיד על חוסר תום לבו של התובע.